יצאנו לטיול "אתגרי חד-יומי" לאחת מפנינות השטח של הנגב – ציר המצלעות.

אחרי לא מעט פעמים שחלפנו עם מועדון הלקוחות ממזרח וממערב לו הגיע הזמן לעבור יחד את אחד הנתיבים המעניינים בישראל.

האנדרנלין מובטח, אבל מה יהיה עם הפח?

זה מה שתכננו :

נפגש בשטח!

נפגשים בבוקר בכניסה לחניון עין עקרבים:

הדרך לנקודת המפגש היא טיול בפני עצמו – הנופים המרהיבים והגדולים, מעלה עקרבים על פיתוליו וסיפוריו ומקצות הארץ מתקבצת שיירה.

כרגיל – חיבוקים עם הותיקים והיכרות עם המצטרפים החדשים, הורדת אויר, קפה, חלוקת קשרים. תדרוך בדגש להתנהלות בשטח טרשי, אזהרה אחרונה על החיבה של מעבר המצלעות לחלקי פח ואנחנו בדרך בברכת "גלגלים על האבנים".

השביל המסודר מפנה דרכו למשעול טרשי ומבותר, בבסיסו דרכים נשכחות של החברה הממשלתית לחיפוש נפט. ברקע – המצלעות המדהימות של המכתש הקטן מצד אחד והצצות לנחל צין מהצד השני.

מזג האוויר שימשי, נעים ומתחמם.

אנחנו בחלק הגבוה של היום, מים וסימני זרימה מזכירים את אירוע הגשם הגדול שפקד אותנו בסוף השבוע. מעניין מה מחכה לנו למטה?

עץ השיטה של המצלעות כמובן, ולמטה למטה? הצין, מעניין מה המצב שם

מגיעים לנשוא הציר בגרסתו המודרנית – מטוס קרב שהתרסק עקב תקלה טכנית אי-שם בשנות ה80  ועל מנת להגיע לשברים ולהביאם לבחינה נפרץ המעבר על המדרגה המפורסמת.

זו לא פעם ראשונה שאנחנו מבקרים את המטוס אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שאנחנו עושים זאת עם מהנדס אוירונאוטיקה – מומלץ.

הגענו ל "ה" מדרגה,

המעבר הצר בשילוב שפוע צד שמפיל על הקיר גבה כבר דלתות וכנפיים רבות.

את אחד מאימוני המחלצים הראשונים שלנו העברנו כאן והיה ברור לנו שרכבי השיירה יעברו באופן מסודר עם תמיכה צידית.

כהרגלנו שולחים ברווז לבדוק את המים. במקרה זה הרכב הכי רחב, כבד ובנסיעה עצמית, אם הוא עבר חלק עם כל השאר כבר נסתדר.

ראשון למטה!

השמש כבר בפול ווליום וחברי השיירה מתייצבים לתת יד בתמיכה צידית וסידור המעבר וכך אנחנו מגלישים רכב רכב למטה, צוברים דופק אצל הנהגים ושיירה בהמשך השביל.

למעט פראדו אחד שהזוית חושפת בו נזילה מהטרנספר אין אירועים מיוחדים.

נפגשים עם נחל צין

המשך הדרך לצין יפה וטכנית ברמה של נהיגה עצמית, עם החיבור לנחל צין מתגלה לנו חבורה קטנה של ג'יפים, אחד מהם שקוע בבוץ. כמו הרבה תקלות שרואות מכונאי ונפתרות מעצמן גם כאן – עצם הגעתנו מחזירה את הרכב לתנועה J

אנחנו מבינים שאם נעלה במעלה הצין – לכיוון מעלה עקרבים יש לנו הזדמנות לפתוח (שוב) קוליס ראשון אחרי שהצין זרם. מפלסים את דרכנו לצל הקבוע, עוצרים להפסקת צהריים זריזה ומתחילים לגשש במעלה הנחל.

את הלונה פארק של הצין כבר עברנו יחד כמה פעמים, להכנס אליו אחרי שהוא זרם ולפני שנסעו בו זו חוויה מיוחדת – הנחל נראה לנו בדיוק כפי שנראה לראשונים שנכנסו אליו, איזה כיף!

חזרנו לכביש 227 – מעלה עקרבים

למעט כמה מעברים מוצפים בהם שיחקנו "חלוץ-חילוץ" לא נרשמו דרמות מיוחדות ואנחנו עוצרים להעלות אוויר, להציץ על הרכבים מלמטה ולהפרד, לא לפני חלוקת מדבקות!

כך חלף לו עוד יום של זמן איכות

ואנחנו?

עם הפנים להזדמנות הבאה להפגש – בשטח!

מועדון הלקוחות ממשיך לטייל, המוטו שלנו "לא צריך להתקע כדי שנדאג לך"