אימון מחלצים הוא ההזדמנות שלנו לשפר יכולות מקצועיות, לבלות זמן איכות משותף, לתרגל טכניקות וכמובן – להינות מארץ ישראל היפה.
האירוע נועד בראש ובראשונה למחלצים ולצוות של Resc4U,
במידת האפשר אנחנו מאפשרים הצטרפות אורחים.

ואיך זה נראה בשטח ?

חורף 2014 היה גשום ושטף היטב את המדבר,
כפי שהמלצנו ללקוחותינו בשבועות הקודמים לתרגיל וע"פ ההתרשמות ממס' חילוצים אחרונים באזור זה בדיוק הזמן לרדת לנגב :
אחרי שהצמחיה הספיקה לגדול ולפני שהספיקה להתיבש.

התוכנית :
יום א' – נפגשים, אחזקות מתוכננות , חניון לילה.
יום ב' – ציר המצלעות , נחל צין.

ומה היה ?

נתחיל מהפרק של האחזקות :
ברכב הצהוב –
החלפת בולמים עברה יחסית בשלום ,
כמובן שהבורג האחרון אילץ אותנו לשעה של סבלנות עם שופין הברגות.
בדיסקברי –
נכנסנו לאשלים לבצע יחד עם נועם, מהמחלצים הותיקים שלנו, ביטול נזילת סולר ממשאבת הזרקה.
מדובר בעבודה המצריכה פירוק משאבת הזרקה , החלפת אטמים , טימינג.
עם הכניסה לחשכה הוחלט לסים את ההרכבה והטימינג באור יום – פחות רכב אחד לחניון לילה…
בחניון הלילה השמחה גדולה ,
החבר'ה שדילגו על שלב האחזקות מגיעים עם כל טוב, הפויקה מבעבע, בקבוקי הבירה (שחורה?!) נפתחים וכמובן שסיפורי גבורה וסיפורי חמורות נשזרים זה בזה.
בסופו של ערב הקור והעיפות מבריחים אותנו לאוהלים – טוב שלא שכחנו להביא מזרנים.

06:00 לפנות בוקר ואנחנו כבר רכונים על הדיסקברי ,
על הדרך מתגלים אילתורים בצמת החשמל ועוד קישקושים קטנים ובערך ב 08:00 אנחנו מתחילים להתקפל.
בדרך עוד דרמה קטנה – רכב מתחמם ,
מסתבר שמיכל העיבוי מנירוסטה – החילופי והאופנתי מצריך עקשנות עם הוצאת אויר מהמערכת.

יורדים את מעלה עקרבים – מולנו משאית פול טרילר עולה ?!?!? זהירות !!

נכנסים לשטח , מורידים אויר , שותים קפה.

הנגב כאמור מקבל את פנינו עם שפע צמיחה ירוקה , את הגלויה משלימים שמיים דרמטיים עם עננות מקסימה.

ציר המצלעות מוביל לשברים של מטוס שהתרסק ,
השביל חד-כיוני וסה"כ מדובר בציר טכני מאתגר.
הנוף והגאולוגיה מרשימים, הדובדבן מגיע בדמות מעבר הכרחי בסוף הציר –
בתשתית הסלעית נחצב מעבר ברוחב המספיק בדיוק לרכב, הכניסה למעבר מלווה בשיפוע צד אשר "מפיל" את הרכבים לדופן הסלעית.
סכנת הבטיחות על אף השפ"צ אינה גבוהה – יש קיר שמחכה לרכב , זו כנראה הסיבה לכמויות שאריות הרכב המקשטות את המעבר…
מעבר לכך יש את נושא זויות הגישה-נטישה אך זו באמת לא בעיה כשמדובר ברכבים משופרים ומוגבהים שבלאו הכי עטופים בברזל.
למתעניינים – גם רכבים "רכים" יחסית ניתן להעביר עם קצת בניה והרבה סבלנות.

מסיפונו של הדיפנדר הגיבור הכל נראה קטן,
בד"כ זה נחמד אבל כשצריך להעביר אותו במעבר צר אנחנו מוצאים את עצמנו מעלים גלגל אחד על הדופן.
בקצב של קוביה-קוביה המכוון, שהוא דמות המפתח במעבר כזה, מעביר את הדיפנדר.
בכלל השימוש בתמיכה צידית מוריד הרבה מהדרמה במעבר כזה – מומלץ (ונראה שברכבים קרובים לסטנדרט – נדרש).

לאחר שסימנו מעברים והכוונות בציר המצלעות אנחנו "נשפכים" לנחל צין.
מסתבר שהמחשבה שסה"כ מדובר במסלול יפה ולא מעכב בטעות יסודה – הואדי נשטף וזכינו להיות הראשונים שנוסעים בו.
סה"כ חויה בראשתית שאנחנו אוהבים , העניין הוא שכל אחד זוכר את הדרך קצת אחרת…

בסיכומו של עיניין אפשר לסמן "V" על עוד שני סעיפים :
משחק "חלוץ – חילוץ בבוץ" עם דיסקברי ודיפנדר.
תרגול גששות

ולמטיילים בקרוב –
מי התהום גבוהים והבוץ בשפע , צפו מלחמה עם המדרגות ביציאה מהנחל אם אתם מתכננים נסיעה בכיוון מזרח , לכיוון מערב סה"כ סביר.
הסכין בחלקו המערבי של המסלול סה"כ נקיה מפודרה , נראה שנישטפה בגשם , גם מי שהתקשה בעליות של המצלעות עלה אותה במכה ראשונה.

טיפ קטן בנושא של נסיעה במים של הצין – מיד לאחר הטבילה במים – שטיפה טובה + שימון, המים שם קורוזיבים ביותר.

חזרה על הכביש , קצת "בלבולי שכל" של פרידה ולאור החושך החלטנו לחזור צפונה דרך כביש הערבה.

זוכרים את הדיסקברי שהתחמם ? אז עכשיו יש לו פנצ'ר…
מחליפים גלגל.

ליד דימונה מחליט נהג דיסקברי אחד שלא נזכיר את שמו שגל ההינע הקידמי רועד וזה מפריע לו ב 110 קמ"ש.
מפרקים…
(באמת היה קצת חופש)

וכעבור יומיים ארוך גם האירוע הזה מגיע לקיצו.

ולמה יומיים ארוך ?
כי בשבילנו זה הרגיש כמו שבוע שלם שקופל לתוך יומיים או לחילופין יום אחד שלא נגמר, תלוי את מי שואלים 🙂

אז מה היה ?
מדורה,בולמים,מצלעות,בוץ,פויקה,צין,חילוצים,נוף,התחממות,טרשים,משאבת הזרקה,זחילת סלעים,פנצ'ר,הרבה הרבה חוויות וקילומטרים…

ולכל מי ששאל וגם למי שעוד ישאל – איך מצטרפים ?
אין יותר פשוט מזה, עוקבים אחר הפירסומים בדף הפיסבוק של Resc4U ,
ההודעה תמיד בהתראה קצרה – לא מתבאסים, תמיד תהיה הפעם הבאה…