אותגרנו להוסיף לפעילות מועדון הלקוחות טיולים ברמת קושי גבוהה,

ישבנו, חשבנו ותרגמנו את האתגר ליום טיול אינטנסיבי בפורום מצומצם בו ,בניגוד למסעות של המועדון, ינתן פחות דגש לידיעת הארץ והפוקוס יהיה צירים אתגריים.

מצד שני לא מדובר באימון מחלצים – אם הכל יזרום על הצד הטוב, ללא תקלות או טעויות נהג, הכננת תטולטל כל היום אך לא תפרס.

הקונספט להיום – להתחיל הכי נמוך שאפשר בים המלח ולטפס עד דימונה – הפרש אנכי של כ 1000 מ'.

הצירים תוכננו כך שרמת הקושי עולה לפי ההתקדמות והדינמיקה בשיירה.

וכך זה נראה בשטח:

רביעי בלילה,

מקצות הארץ נקבצים ג'יפאים שבאו "לגנוב" לילה יחד לפני הטיול, לא צריך תואר בראיית הנסתר כדי לנחש מה דובר, נשתה ונאכל מסביב למדורה.

עם אור ראשון הגיעו אחרוני המטיילים והחלנו בטקסי הקפה, הורדת האוויר וההיכרות.

תדרוך קצר, חלוקת כפפות (לאנשים) ומדבקות פלסטר (לרכבים) ואנחנו מתחילים לטפס את נחל פרצים עליון

עוצרים לקפה בוקר מתחת לעץ של סוף הציר הטכני ומשם למישור עמיעז ומעלה עזגד אשר חולפים ביעף מאחורינו,

על אף שמדובר באמצע שבוע איזור נחל אשלים מלא מטיילים, מי ברגל, מי באופנוע ומי בג'יפים – כיף לפגוש מטיילים שנהנים מהנחל שנפתח שוב לתנועה.

בסוף הקטע המהיר ממתינים לנו נחל חימר, העץ והצל, אין ברירה – אוכלים צהריים.

מכאן נהיה באמת מעניין,

אנחנו על הציר האתגרי של רכס סילון, מדובר בדרך לא דרך שבעצם מפרידה בין נחל כמריר לסכיני דימונה. בתפריט : בולדרים, מדרגות סלע, שפועי צד וכמובן – נוף משגע.

המוטו לשעות הקרובות – איזון. לאט ככל האפשר ומהר ככל שצריך, עבודת דוושות מדויקת, לחץ אוויר נמוך אבל בלי לפגוע בצמיגים, איפה מתגלגלים למעלה עצמאית ואיפה לא זזים בלי מכוון.

השביל לוקח אותנו לתצפית יפיפיה על כל הסביבה כולל הר ונחל כמריר אשר מטבע הדברים מרכז אליו את תשומת הלב הג'יפאית. את הסקרנים הפנינו לסיקור האימון שעברנו שם לפני כמה שנים.

השמש מתחילה לנטות בבירור מערבה, אנחנו מספיקים לעוד סכין דימונה אחת

הווי – זה לא רק השביל, זו בעיקר האווירה

כמו שכתבנו הטיול הזה לא בוואקום, להיפך, הוא חלק מפסיפס פעילויות של המועדון. את אוויר הפסגות ניצלנו לחלק מדבקת זהב ומספרי ברזל לגיבורי חוצה ישראל ובקפה הפתיע אותנו אמיר עם עוגת "ליידי דן" מדליקה מעשה ידי שחר להתפאר.

אפילו הזקן הצהוב לקח חופשה מהפחח כדי לא להפסיד את הטיול המיוחד

דימונה

בניה מואצת, כ 35,000 תושבים, 550 מטר מעל פני הים, נוף מעולה והכי חשוב – השער לסכיני דימונה.

סוף טוב, הכל טוב.

הגענו לפאתי דימונה מאובקים ומרוצים, ידוע הדבר שמתיחת קפיצים עושה אותנו שמחים.

מרימים כוסית סמלית לסיום וגם למזכרת והשיחה נסובה על הטיול הבא, כפי שהבטחנו יהיו לפחות שני טיולים אתגריים לפני שנקבל החלטה האם הפורמט הזה ימשיך איתנו.

נפגש בשטח!

מועדון הלקוחות ממשיך לטייל, המוטו שלנו "לא צריך להתקע כדי שנדאג לך"