מסע החורף של מועדון הלקוחות מכוון לחובבי השטח שאינם בוחלים בקצת עבירות, במטרה להגיע למקומות יפים כמובן.
את המסע השנה הקדשנו לחבל ארץ פחות מטויל – השומרון,
חשבנו שיהיה כיף להגיע לשבילים בתוליים ולנצל את מאמצי הארגון כדי לראות מקומות שבדרך כלל קשיי התאום וחוסר ההיכרות מרחיקים מהם את המטייל הישראלי המצוי.
גם השנה לא היה ברור אם החורף בכלל מגיע ואם כן אז איפה הגשם?
את הסחורה השומרון סיפק ובגדול – אירוע גשם רציני, קור וערפילים, תצפיות עוצרות נשימה ושבילים נפלאים שניכר בהם שלמעט פתיחת נתיב על חלקם לא נסעו כבר כמה עונות לפחות.

ואיך היה?
עגלונים לעגלות – יוצאים לשטח:

יום א' – "אל ארץ שכם"

נפגשנו בבוקר הקפוא (אפילו הזיקיות נשרו מהעצים) בשיח בילאל (הר כביר), אט אט נתקבצו והגיעו חברי מועדון הלקוחות ותיקים וחדשים מרחבי ישראל.
במקום תצפית מופלאה, רוח שורקת, קפה מאפה, רישום וחם צוואר
והנה אנחנו מצטופפים מול הנוף להיכרות הדדית ותדרוך ראשון.

מפגש הרועים, קפה ראשון בשטח, יהיו עוד הרבה..

מעבר הכרחי זה הכי הכי
מתנחל, ערבי נוצרי וחרדי חופרים יחד בנחל בלי שם, נכון נשמע כמו התחלה של בדיחה?

את השביל הזה סחף שטפון כבר לפני כמה עונות,
ע"מ לעבור נדרשנו להזיז כמה מ"ק של עפר,
כפפות חולקו, מעדרים עברו מהגג לאתר העבודות ואחרי כמה דקות ואחד קפה הנתיב הוכשר,
כדי לא למוטט את הבניה המפוארת ולהצמיג את הרכבים לנתיב נרתמו הלא-נהגים לתמיכה צידית.
ראשון עובר הדפנדר, הכי כבד והכי רחב, אם הוא עובר כנראה שאין בעיה.
אחריו נהג נהג נכנס לרכב ובסנכרון עם המכוון עובר צד לטריבונה.
את המעבר הזה הרווחנו כי לא ירד גשם, העיקוף שלו מתבצע דרך הכביש והיה מונע מאיתנו את אחד החלקים היפים במסלול,
לאחר שאחרון הג'יפים עובר אנחנו חוזרים לשיירה ומתחילים לטפס, גשם מתחיל לטפטף, שעתיים קודם והיינו צריכים לסוע מהכביש, תזמון זה הכל בחיים…

משטרת הג'יפתליק – ארוחת צהריים משקשוקה ועד בשר מוקפץ, פריסה מפוארת במקום יפיפה ולקינוח למדנו מה הקשר לשני שוורים

מגיעים להר ברכה בערפל וגשם מטפטף – איזה כיף