מושג ברגע – רווח כח

ע"י שימוש בגלגלות מפיקים מערכת החילוץ כח על חשבון התקדמות

החילוץ הכי כבד שבצענו עם רכב קל, משאית במשקל כולל מורשה של 26 טון (!)

תחילתו במשאית שירדה לפרוק חציר בחווה מרוחקת, השבילים לא שבילים והמשאית פשוט החליקה עם כיוון הירידה, בעוד היציאה לשביל ומשם לכביש נמצאת בעליה.

ניסיון הכוונה טלפונית לחילוץ עצמי ע"י פריקת החציר, הפחתת לחץ אוויר, ושימוש בנעילת דיפרנציאל לא צלח. גם הטרקטור המקומי נרתם למשאית ללא הועיל.

בדרך כלל הינו מכוונים לחילוץ ע"י רכב כבד אחר, הפעם היה קושי בלהכניס אחד כזה לאיזור וגם אם יגיע – מדובר בתא שטח צפוף עם דיר שמגביל את התמרון.

ההחלטה היתה ליצר כח ע"י שימוש בכננת עם רווח כח 4 , קרי כננת 5 טון תוכל ליצר בערכה זו 20 טון משיכה. כאשר האתגר האמיתי הוא עיגון ושמירה על כיוון תנועה.

זה סדר הריתום : משאית, טרקטור, רכב כננת, רכב עוגן. הנושא שהטריד אותנו ביותר היה מפעיל הטרקטור, בנוסף לבטיחות הרגילה בעבודה עם כבל, השתמשנו בסככת ברזל ובזרוע הקדמית על מנת ליצור חיץ בינו ובין הערכה.

שלב הריתום עבר במצב רוח טוב עם צוות של 4 אנשים, ריבוי רצועות, שאקלים וגלגלות.

לאחר תדרוך הנהגים וחלוקת קשרים התחלנו בהפעלת הכח, לשמחתנו המשאית התקדמה בכיוון הרצוי.

מרגע שחזרנו למשטח מאוזן פרקנו את חבילות החציר האחרונות, וכיוונו אותה ליציאה, הנסיעה בעליה מתונה וברוורס – אין מקום להסתובב.

כמו תמיד בשטח – מה שיכול להשתבש משתבש, דווקא בחלק הכי צר המשאית "מקשקת בזנב " ולא מצליחה להתקדם למעלה אלא מחליקה הצידה. על מנת לאפשר לה לעבור בין המתקני החווה רתמנו רכב גב לגב שיתן לה כיוון.

הגענו למשטח חצץ, מקפלים ציוד, נהנים מאירוח חם, יוצאים לדרך כעבור שעה כדי לראות שהמשאית עדיין מעלה אוויר בישוב הסמוך, 110 PSI לא הולכים ברגל…