הפילוט לקונספט של "אימון מחלצים" התבצע ב 2013 במעלה זיק.
על הפרק : יציאה לאימון אתגרי הכולל הווי, באימון זה – דגש על חילוץ עצמי.

המטרה : שיפור ושימור יכולות בתחום החילוץ והג'יפאות "בראש שקט" – עם כל המחלצים והציוד שצריך ובלי שאף אחד מלחיץ אותך.

זוהי כמובן הזדמנות מצוינת להווי וגיבוש ,

חשוב להדגיש כי אנחנו מקפידים מאוד לא לשבור את הרכבים אלא להפעיל את כלל הציוד והעבודה הנדרשים למעבר המכשולים תוך עמידה באתגר שהוצב ומבלי לגרום נזקים.

מהאימון הזה נרשם יומן קצר , תהנו !

אימון המחלצים הראשון הסיפור המלא (של אדי) :
שבועיים לפני האימון, טלפון מהמוקד – "תרשום תאריך, פיילוט לאימון מחלצים, מסתדר לך? לא? לא נורא, בטוח שיסתדר".
שבועיים אחרי, אי שם בשעות הלילה המאוחרות, מסתבר שכשרוצים משהו, בסוף הכל מסתדר.

בדרך דרומה אנחנו עוברים על לוח הזמנים שמוגבל ל-24 שעות מצומצמות שבהן אנחנו צריכים לדחוס את הכל – עבירות, חילוצים, טיול קצר, אוכל ואם יהיה זמן, אז גם קצת שינה לא תזיק.
אי-שם אחרי חצות הגענו לתחנת הדלק שמול חניון הרועה,
תדלוק אחרון לפני הכניסה לשטח, הצטיידויות אחרונות וכניסה מהירה לחניון הלילה לשנת לילה קצרה.
אמנם היו מספר אילוצים שאילצו אותנו להתחיל את הלילה רק לקראת הבוקר, אבל זה לא מה שימנע מאיתנו לוותר על הפויקה.
בגלל זמן ההכנה הארוך, הכנו את הפויקה ורובנו פשוט הלכו לישון, אבל בבוקר חיכתה לנו ארוחת בוקר לא שגרתית … כל אחד צריך לנסות לאכול פויקה בבוקר.

לאחר מספר בדיקות כשירות סטנדרטיות של רכב החילוץ של Resc4U והורדת אוויר בצמיגים התחלנו בתזוזה לכיוון ציר הנפט,
המטרה להיום: מעלה זיק וקצת טיול מסביבו.

נכנסנו לשטח ליד שדה בוקר ופנינו מזרחה לכיוון ציר הנפט.
לפני מעלה זיק, סטינו לציר צדדי ונסענו לכיוון עין זיק ועין שביב.
בשניהם אין סימנים למים גלויים אבל בעין שביב ניתן למצוא פינות מוצלות להפסקת קפה או ארוחת בוקר – מומלץ לבקר.

לאחר מנוחה קצרה, התחלנו לנוע לכיוון המעלה, שרק יומיים לפני כן התקבלה ממנו במוקד Resc4U קריאה לחילוץ ג'יפ אשר נתקע בתוך המעלה עם מנוע תקול.

כבר מרחוק, נראה מעלה זיק מאיים כתמיד, השיפוע עושה את שלו …
מקרוב הוא נראה אפילו פחות טוב – טחון מאי פעם ומלא פודרה בעומק ברך.

את המעלה החלטנו לעלות עם רכב החילוץ של Resc4U, ללא נעילות דיפרנציאל וללא שימוש בכננת, מאתגר – בטח במצבו הנוכחי של המעלה,  אבל האם אפשרי?

למי שלא מכיר את המעלה – מדובר בחלק מציר הנפט המטפס "דוך" את המצוק. תחילתו בקטע קצר של "סתם" דרדרת ולאחר כמה עשרות מטרים מגיעים למדרגה של כמטר אותה ניתן לטפס משני נתיבים מקבילים.

הקושי המיוחד שבזכותו יש הטוענים כי מדובר במעלה הקשה בארץ הוא השילוב בין שיפוע חד מאוד (ממנו ניתן להתרשם בסרטון) , פודרה עמוקה ואורך המעלה.

אנחנו בחרנו את הנתיב הימני על המדרגה, עד אליו המעלה לא היווה אתגר משמעותי, אבל כשהגענו למדרגה התחיל להיות מעניין.

עצרנו לחשוב, ועלינו רגלית את המעלה כדי לוודא שלא נוצרו אתגרים חדשים בהמשכו – הרוורס מלמעלה עלול להיות מייאש…לא שהעלייה ברגל יותר פשוטה 🙂
לאחר שווידאנו שאין בעיות עבירות משמעותיות בדרך למעלה החלטנו לנסות לעבור את המדרגה, כאשר כל האמצעים כשרים – חוץ מנעילות וכננת.
התחלנו בשיפור הזול ביותר לרכב שטח – הורדת אוויר נוספת.
מנסים מימין מנסים משמאל וגם מהאמצע, אבל גם הפעם המדרגה לא נכנעה, גם אם היה נדמה שזה מגיע.
הבא בתור : עבודות מע"צ – לאחר תכנון הנתיב החלטנו לשפר את הגישה אל המדרגה מצידה השמאלי ולאחר העברת 3-4 קוב סלעים מצד לצד הגענו לדרך שלא הייתה מביישת את מע"צ,או בשמה החדש "נתיבי ישראל".
מכאן הסיפור מתחלק לשניים : לנהג – מתחילים נסיעה, צוברים מהירות, הרכב כבר על המדרגה, היסוס קטן והרכב למעלה ממשיך בנסיעה רצופה עד לסוף המעלה.
המכוונים והפועלים – צריכים לעלות ברגל, ולחלקם זו הייתה הפעם השנייה באותו היום – מסתבר שזה לא היה רק אימון חילוץ אלא גם חילוץ עצמות…

לאחר שעלינו את המעלה המשכנו הלאה לאורך ציר הנפט בדרכנו למאגורות נחש צמא, או בשמן הרשמי – מחפרות צינים.
לשם מה נועדו? לשם מה נועדו באמת? את זה נניח לכם למצוא בחיפוש פשוט באינטרנט.
לאחר ביקור קצר במנהרה השמאלית פרשנו ציליה, קצת קפה ועוגיות ומנוחת צהריים קצרה.
ממש לפני היציאה לדרך, התחלנו להכין את ארוחת הערב שלנו – קמח, מים, מעט סוכר ומלח וכמובן שהיו אמורים להיות גם שמרים … אבל בכל טיול צריכים לשכוח משהו בבית.

המשכנו לאורך ציר הנפט, כאשר אנחנו משחזרים חילוצים שהיו לאורכו, בדרכנו למעלה מחמל.
אמנם ידענו מראש שלא ננסה לעלות או לרדת אותו מפאת קוצר הזמן, אבל תמיד מסקרן לראות מה מצבו.
נכון למועד האימון, פחות נורא ממה שזכרנו. נראה האם הוא יישאר ככה גם כשנגיע אליו בפעם הבאה…

את הדרך חזרה עשינו בשביל המרהיב המחבר בין מיצד מחמל למצפה רמון, כאשר השקיעה צובעת את המכתש בגוונים עזים ומרמזת לנו על בוא הערב.
נזכרנו בבצק שהשארנו לתפוח ועצרנו בנקודת תצפית יפה על שפת המכתש.
כל אחד ניגש לעמדתו הקבועה וארוחת ערב המבוססת על שקשוקה, טחינה ופיתות על הסאג' התחילה להתבשל.
היה טעים, אבל אולי זה רק בגלל שמאז הפויקה של הבוקר כמעט ולא אכלנו דבר. סיימנו לאכול והמשכנו לנוע לכיוון מצפה רמון.
בתחנת הדלק החזרנו את האוויר לצמיגים והתחלנו בדרכנו צפונה.

אז מה היה לנו? עבירות, תרגול חילוץ עצמי, טיול קצר, אוכל ואפילו קצת שינה.
בקיצור, עמדנו בתוכנית.

ולכל מי ששאל וגם למי שעוד ישאל – איך מצטרפים ?
אין יותר פשוט מזה, עוקבים אחר הפירסומים בדף הפיסבוק של Resc4U ,
ההודעה בדרך כלל בהתראה קצרה , שימו לב !