הימים ימי האי-ודאות שלאחר חטיפת שלושת הנערים.
כל עם ישראל ואנחנו בתוכו על קוצים,

החלטנו שאותנו לא מיאשים – את אימון המחלצים נעשה בהתאמות נדרשות בשטחי המועצה האזורית הר חברון הסמוכה למקום החטיפה.

זאת ההודעה שפורסמה:

יוצאים לאימון מחלצים ולאור החטיפה – בהר חברון !

בתוכנית :
שבילים לא מוכרים , אתגרי עבירות , הווי ולסיום – מביאים קצת אוירת בית לחיילים.

תכנון :נפגשים ב 07:00 במועצה האיזורית הר חברון , איזור תעשיה מיתרים.
נכנסים לשטח ומתחילים בתנועה מזרחה.
באיזור השעה 13:00 מגיעים לסוסיא – פותחים שולחן יחד עם חיילי צה"ל.

למעוניינים – בתיאום מראש ניתן להישאר לסיור באתר סוסיא העתיקה – שווה.

כרגיל באימון מחלצים :
ההצטרפות פתוחה אך מוגבלת בכמות הרכבים.
הנסיעה מתאימה לרכב עם הילוך כח ,
אנחנו לא מחפשים לשבור אך לא מתביישים להתעמת עם מיכשולים.
ההשתתפות באחריות הנהג.

הרשמה לשמירת מקום במייל Rescuers@Resc4U.com

התכנון עקרוני ופתוח לשינויים

ולמה עקרוני ? ולמה פתוח לשינויים ?

כמובן שבשטח כל תוכנית היא בסיס לשינוי, הנושא הודגש לאור אופי השטח באזורי הספר אשר שונה בתכלית ממה שאנחנו רגילים לפגוש :
1. צריך לתאם הכל עם הצבא.
2. בניגוד לצפיפות אליה אנחנו רגילים השטח בגדול ריק – אין תושבים,אין גדרות,אין שטחי אש ואין שמורות טבע – על כן אין מגבלות "מלאכותיות" על הניווט.
3. שבילים בתוליים ברמה יוצאת דופן, לא נדיר בכלל לסוע בשבילים אשר ניכר כי לא נסעו בהם מזה מספר עונות , עבודות תחזוקה ? הצחקתם אותם …
4. תוואי קוטבי – מרחבים פתוחים ומרושתים בשבילים ולצידם טרשים עם מכשולים אתגריים.

בקיצור – גן עדן להרפתקאות.

לשטח יצאנו עמוסי כל טוב לחיילים וגם לעצמנו,
המסלול כפי שניתן לראות היה אתגרי ביותר – לאחר איתור השביל שבמקרה זה היה בעיקר במפה,
גלשנו איתו לאורך שתי טרסות.
הירידה של הטרסה השלישית כבר היתה סחופה לחלוטין מגשם והשאירה את המעבר קשה ביותר ו"בלתי חזיר בזמן סביר".
ה"זמן סביר" חשוב להדגיש היה קריטי – הרי קבענו עם החיילים (שסגרו עוד שבת בתיגבור) פריסת יום שישי ובנוסף שני מחלצים שהשתתפו באימון היו משובצים לסריקות אחר הנערים בשבת.
גשש נשלח קדימה ובישר לנו ש"טובה הארץ מאוד מאוד"
?!?!
מסתבר שהוא התכוון לומר שיש לו בשורות טובות – התחברות לשביל ובשורות מעניינות – מעבר "הכי גרוע"…
ממשיכים לרדת.
את המכשול האחרון עוברים אחד אחד בליווי כננת ו/או תמיכה צידית, מי שירד כבר מחנה בצד ויורד לעזור.
לכאורה נשאר לנו קטע ניווטים נחמד על דרכי עפר ופריסת צהריים.
לכאורה כל הרכבים מניעים.
למעשה אחד היפנים האמינים שאף פעם לא מתקלקלים "שפך" סטרטר.
ניקוי כללי של מגעים – דפיקות – כבלי הנעה – שני כבלי הנעה – שני כבלי הנעה ובוסטר
עוברים לגרירה ארוכה…
וכאן מגיע הקטע הכיפי – מתקשרים לאחמ"ש ומחלץ עם מוסך נייד וסטרטר חלופי ממתין לנו בנקודת חבירה (גשר מתחת לכביש).
בעודנו אוכלים אבטיח ומלון מקבל הרכב סטרטר חדש ובכך חוזר לכשירות.
אנחנו ממשיכים לחיילים ולתפוס מנוחה מיום מלא הרפתקאות בשמש הקופחת.

לו רק יכולנו לסיים את הסיפור עם סוף שמח …